החלטה בתיק רע"א 7802/10

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ר' רונן), בגדרה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה, ליתן צו גילוי מסמכים כנגד המבקשים. לבקשת הצדדים עכבתי את הטיפול בבקשה עקב הליכי גישור שהתנהלו ביניהם, אך הם הודיעוני כי הליכי הגישור כשלו, ויש צורך במתן החלטה.

הרקע לבקשה

2.        כפי שעולה מכתבי הטענות, המשיבה, קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (להלן: המשיבה או קרל) הינה בעלת מניות במבקשת 1, אשר הינה חברה פרטית, עמירים גרופ ייזום והשקעות בע"מ (להלן: המבקשת 1 או עמירים או החברה). המבקש 2, מר יהודה עמאר הינו בעל השליטה בעמירים (להלן: המבקש 2 או עמאר).

3.        ביום 9.8.2005 נחתם הסכם להקמת שותפות מוגבלת בין חברת עמירים לבין מר ברנרד שטיינהרטר וחברת ב.ס.ד.ש.ע. השקעות בע"מ (להלן: שותפות דן) לשם החזקת הזכויות בפרויקט נדל"ן בשם "מרכז דן", במסגרתו אמורים היו להיבנות בשני שלבים, קניון ומגדל משרדים. בעקבות כניסת קבלן הפרויקט לקשיים כלכליים, הוצע שלב א' של הפרויקט, הקניון, למכירה במסגרת הליכי כינוס נכסים.

4.        ביום 11.9.2005 נחתם הסכם בין שותפות דן, באמצעות המבקש 2 ומר שטיינהרטר ובין כונס הנכסים, לרכישת שלב א' של הפרויקט (להלן: הסכם מכירת הקניון). במסגרת ההסכם ניתנה לכונס הנכסים אופציה לחייב את השותפות לרכוש גם את מגדל המשרדים.

5.        ביום 9.11.2005 נחתם הסכם בין המשיבה, חברת קרל, לבין המבקשת 1, חברת עמירים, לפיו קרל תשקיע כסף בעמירים, לצורך עסקת רכישת הקניון ב"מרכז דן", בתמורה להקצאת מניות (להלן: הסכם ההשקעה). בהסכם ההשקעה נקבעו הוראות שונות, המסדירות את זכויות קרל בחברה ואת החובות המוטלות על הצדדים.

6.        בראשית שנת 2007 הודיע כונס הנכסים על רצונו לממש את האופציה ולחייב את שותפות דן לרכוש את שלב ב' של הפרויקט, המגדל. בעקבות כך, ולאור בקשת המשיבה לגדר את השקעתה בקניון ולהפרידה מהמחויבות לחלקו השני של הפרויקט, ביקשו השותפים בשותפות דן להפריד בין ההשקעה בקניון לבין ההשקעה במגדל. ביום 5.2.2007 נערך הסכם חיץ פנימי בין עמאר ושטיינהרטר אשר נועד לנתק בין ההשקעות בקניון לבין ההשקעות במגדל (להלן: הסכם החיץ הפנימי).

7.        ביום 1.4.2007 נחתם בין כונס הנכסים לבין שותפות דן הסכם לרכישת חלק ב' של הפרויקט, המגדל. הסכם זה אושר על ידי בית המשפט ביום 18.4.2007 (להלן: הסכם רכישת המגדל).

8.        לטענת המשיבה, בכתב התביעה שהגישה, המבקשים הפרו ברגל גסה את התחייבויותיהם כלפיה מכח הסכם ההשקעה. כך נטען כי עמירים לא הקצתה לקרל מניות בשיעור לו היא זכאית לפי ההסכם ובהתאם לסכומים שהשקיעה; המבקש 2 הסתיר, על פי הטענה, מעיני המשיבה עסקאות שביצע, מסמכים שונים החיוניים לניהול ענייני החברה ולבירור זכויותיה של המשיבה וכן מהלכים עסקיים בעלי השלכה דרמטית על פעילותה. כך בכל הנוגע להסכם החיץ הפנימי ולהסכם רכישת המגדל, אשר לא הובאו לידיעת המשיבה ואשר המשיבה לא נתנה לגביהם את הסכמתה. לפיכך, בכתב התביעה התבקשו סעדים שונים וביניהם, אכיפת הסכם ההשקעה, קבלת מסמכים ודו"חות שונים, הקצאת מניות, הסרת קיפוח, תשלום דיבידנד, השבת הלוואת הבעלים ועוד. למבקשים גרסה משלהם לארועים שפורטו בכתב התשובה.

9.        ביום 13.5.2010 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים, במסגרתה ביקשה מבית המשפט להורות למבקשים לגלות בתצהיר מה הם המסמכים הנוגעים לעניין שבנדון, אשר מצויים או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם; לגלות ולהעביר לעיון המשיבה מסמכים ספציפיים רלוונטים וכן מסמכים שנזכרו בכתב ההגנה מטעם המבקשים.

10.      המבקשים התנגדו לבקשה בטענה כי חלק מהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטים לבירור המחלוקת הנטושה בין הצדדים. בנוסף נטען כי לא קיימת הצדקה להורות על גילוי חלק מהמסמכים, כיוון שגילוי המסמכים התבקש גם כסעד עיקרי במסגרת תביעת המשיבה, ועל כן אין מקום לאפשר את גילויים בשלב זה.

החלטת בית-המשפט המחוזי

11.      ביום 14.9.2010 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הבקשה ברובה והורה על גילוי ועיון במרבית המסמכים הספציפיים שפורטו בבקשה. כן הורה בית המשפט על מתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וערוך כדין על-ידי המבקשים.

12.      בית המשפט המחוזי קבע כי בקשת הגילוי צריכה להיבחן לאור עילות התביעה והמחלוקות בין הצדדים, כפי שהן עולות מכתבי בין הדין. בית המשפט המחוזי פסק בהתאם להלכה הפסוקה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' אזולאי פ"ד מט(4) 54 (1995) (להלן: עניין בנק איגוד) ולפיה על צד לגלות את כל אותם המסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה. משכך קבע בית המשפט המחוזי כי יש לגלות את אותם מסמכים אשר רלוונטים לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים, ושעשויים לסייע בקידום פתרונן, בין אם גילויים התבקש גם כסעד עיקרי ובין אם לאו. לגבי מסמכים מסויימים לא נעתר בית המשפט לבקשה ולגבי חלק נקבע כי בשלב זה אין בית המשפט נעתר לבקשה והיא תידון בישיבה מאוחרת יותר.

           על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

13.      בבקשתם טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי הורה על גילוים של מסמכים רבים, אשר חלקם הנכבד בלתי רלוונטיים לענייננו וגילוים עתיד להכביד על המבקשים. נוסף על כך, טוענים המבקשים כי גילוים של אותם מסמכים משמעו היענות בית המשפט לסעד העיקרי המבוקש על ידי המשיבה בתביעתה, וזאת בשלב מקדמי בו מצוי ההליך. לטענת המבקשים, לא ניתן, במסגרת שלב גילוי המסמכים, לבקש מסמכים שהתבקשו כסעד עיקרי, ומסמכים שהינם במהותם "חשבונות" במובנה של תביעה למתן חשבונות, מבלי שהמשיבה הגישה תביעה כזו. עוד מוסיפים המבקשים כי המסמכים אשר התבקשו על ידי המשיבה משום שצוינו כביכול בכתב ההגנה, אך רובם כלל אינם מוזכרים בכתב ההגנה.

           לשיטת המבקשים, למשיבה אין כל נגיעה להסכמים שנחתמו בין מי מהמבקשים לבין צדדים שלישיים בקשר עם חלק ב' של הפרויקט, הוא מגדל המשרדים. לפיכך למשיבה לא עומדת כל זכות לקבל מסמכים ונתונים הנוגעים לחלק ב' של הפרויקט. רק הכרעה בזכויות הצדדים במסגרת התביעה העיקרית היא זו אשר אמורה לקבוע את היקף וסוג המסמכים שעל המבקשים לגלות למשיבה.

14.      לטענת המשיבה, כל המסמכים שהתבקשו בבקשה לגילוי מסמכים הינם מסמכים רלוונטיים לצורך בירור התובענה ולגילוי האמת. בנוסף, התביעה שהוגשה נגד המבקשים אינה תביעה למתן חשבונות, אלא תביעה כספית, שבה מתבקשים מספר סעדים נוספים, הנובעים בין היתר ממעשיו החמורים של המבקש 2 ומקיפוח המשיבה כבעלת מניות מיעוט בחברה. זכותה של המשיבה לקבלת המסמכים שהתבקשו מעוגנת היטב בהסכם בין הצדדים, הקובע במפורש כי המבקשת 1 תתנהל בשקיפות מלאה; ובהוראות הדין, לפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.